בעבר, הייתה מגבלה טכנולוגית של שימוש באותיות לטיניות בלבד בכתובות דומיין. המערכות המרכיבות את רשת האינטרנט צריכות לדבר בשפה משותפת ובעבר שפה זו הייתה אנגלית. טרם תור הזהב של מנועי החיפוש- וגוגל בראשם- לזירת האינטרנט, מרבית הדומיינים שנרשמו היו שמות מותגים, חברות ומונחים בסיסיים בשפה. השיקול העיקרי בבחירת שם הדומיין היה עד כמה הוא קליט ומתקשר לחברה או מוסד אליו הוא שייך. עליית החשיבות של SEO (קידום במנועי חיפוש) שינתה את התמונה, כאשר גוגל הפכה את שם הדומיין לאחד הסמנים הבולטים לרלוונטיות של אתר האינטרנט ולבחירת שם הדומיין נכנס שיקול חדש – מונחים מדוייקים.
שם דומיין שהוא מונח מדויק בוא רוצים להופיע (כגון domain.co.il) הפך להיות בעל ערך גבוה, אבל ככל שהזמן עבר דומיינים מסוג זה אזלו – בעלי אתרים מעוניינים לשמור על האיזון בין רישום דומיין בעל משמעות לבין הבחירה בדומיין קצר וקליט. במציאות של היום, כבר אין בנמצא דומיינים קצרים, קליטים, בעלי שמות משמעותיים שיועילו לקידום במנועי החיפוש. היום, על מנת לרכוש דומיין שהוא מונח מדויק, תדרש כתובת דומיין בת שלוש, ארבע או אף יותר מילים.
בשנת 1996 הוצע לראשונה הרעיון לייצר מערכת שתדע לזהות ולהמיר אותיות לא-לטיניות בכתובות דומיין. המערכת יושמה הצלחה לראשונה בשנת 1998 אבל רק בשנות האלפיים המאוחרות ניתן היה להבחין בהשפעה רחבת ההיקף שלה, במיוחד בישראל. כתובת דומיין בעברית פותחת עולם רחב של אפשרויות חדשות, כאילו מתחילים את מרוץ הדומיינים מאפס. בתחילה היה אפשר לרשום דומיינים בעברית רק על סיומות גלובאליות (כדוגמת .com) ורק משנת 2010 החל איגוד האינטרנט הישראלי לרשום דומיינים בעברית עם סיומות מקומיות (.co.il).
המוצר החדש הוביל ל"בהלת זהב" של ממש אחרי דומיינים בעברית ואף להאשמות של התנהלות לא אתית מצד מספר חברות רישום דומיין, אשר לכאורה ניכסו לעצמם שמות מתחם מבוקשים בתקופת הרישום המקדימה אותה הציעה איגוד האינטרנט. הסיבות להתנפלות דומות לשיקולים עליהם כבר דברנו קודם – ראשית, חברות מיהרו לתפוס את השמות המסחריים והמותגים השייכים להן על מנת למנוע מהמתחרים לעשות בהם שימוש (וגם להשתמש בהם בעצמן, כמובן).
השיקול השני, והחשוב יותר, היה תפיסת דומיינים שהם מונחים מדוייקים בעברית – כדוגמה, "צימר" ו-"צימרים". שיקול זה נבע מהתפיסה הרווחת שגוגל לא רק מעניקה חשיבות רבה לשם דומיין מדויק, אלא שבמנוע החיפוש המקומי יש אפילו השפעה גדולה יותר לשם דומיין בעברית. כל חברה מסחרית רצתה לתפוס לעצמה את המונחים החשובים לה ביותר, ולכאורה חלק מרשמי הדומיין ניצלו את המצב לרכוש את הדומיינים קודם לכן לשימוש עצמי או מסחר במחירים מופקעים, מעבר למחיר שנקבע לדומיין חדש ע"י איגוד האינטרנט הישראלי.
במהרה, אולם, התפזר הערפל מעל שוק הדומיינים המקומי וההתלהבות פחתה. אם בעבר ניתן היה לייחס משקל משמעותי לשם דומיין מדויק בזירת ה-SEO, היום נראה שגוגל עדכנת את האלגוריתם (כנראה בהתאם למגמה כלל עלומית) והפחיתה בחשיבות סיגנל זה. זהו מהלך הגיוני, אם לוקחים בחשבון ששמות דומיין באופן כללי מקבלים חשיבות נמוכה יותר על ידי הגולשים, אשר צורכים את התוכן באינטרנט דרך מתווכים (רשתות חברתיות, אתרי אקטואליה, מנועי חיפוש) וכמעט שלא באים במגע עם שם הדומיין ה"ערום" של אתר אינטרנט.
עם ירידת חינו של שם הדומיין המדויק בזירת ה-SEO, כך גם הפסיקו בעלי האתרים לרדוף אחרי כתובות דומיינים בעברית. שיקולים אחרים חזרו להאפיל על הצורך בשימוש בדומיין לקידום האתר. למרות שאנחנו חיים במעצמה טכנולוגית, השפה האנגלית והאלפבית הלטיני הינם השולטים ברשת האינטרנט ולעיתים קרובות בעלי האתרים יעדיפו דומיין באנגלית, אשר משתלב היטב בנוף הקיברנטי. אולי בעתיד, עם המשך התפתחותה של רשת האינטרנט הישראלית (למשל, היוזמה של איגוד האינטרנט לעברת סיומות דומיין) תקבל כתובת הדומיין בעברית מעט מהכריזמה שלה בחזרה.